אני מקלידה “עוקבת” בשרשור התגובות בפוסט שנכתב עכשיו בקבוצת הנשים הסודית שאני חברה בה בפייסבוק וממתינה לחוכמת ההמונים שתשטוף לי את הפיד. ענייני פמיניזם? פוליטיקה? קובלנות אימהיות? ביץ’ פליז. אני מזמן לא שם. אני כרגע ממתינה לתשובות בנוגע לסוגיה חשובה שהועלתה בפיד: כתמי דאודורנט על גולף שחור ואיך להיפטר מהם. חיש מהר מתפתח וויכוח בין וניש קליה לקולון סופר אקטיב. אני מרגישה שאני לומדת המון. מישהי אפילו מציעה למרוח סבון כלים. פיירי הוא המותג המוביל. עשיתי לה לייק. שיהיה. ואז זה מכה בי. מי אני? מה אני? למה אני עוקבת אחרי הפוסט הזה? אין לי גולף שחור. לא נגעתי בדאודורנט כבר שבוע (חופשת לידה+פעוטת הבית חולה מתה+חורף. תעשו את החשבון) ובאופן כללי גישתי לכתמים נעה בין “לא רואים את זה אם מורידים משקפיים, אז אני יכולה להמשיך ללבוש את זה” לבין “הו, פיג’מה חדשה”. אבל הנה אני, בפתח 2017, פירורי במבה מעטרים את החלוק המטונף, השיער פרוע ומדובלל ואני עושה לייקים למדריכות פילאטיס באינסטגרם ומנחות הורות בפייסבוק. איך אמרתי פה כמה שורות לפני כן – מי אני? מה אני? ומה את רוצה ממני 2017?

אני אגיד לכם מה היא רוצה. קצת אמונה. קצת תקוות שווא שיגרמו לי להבטיח בפומבי שמעכשיו הכל הולך להשתנות. שכמו כל החברים הווירטואלים שלי (כאמור, לא יצאתי מהבית יותר משבוע, שלא לדבר על לפגוש בני אדם מעל גיל שנתיים. ועם הבעל סליחה) אפרסם רשימת מטרות הישגית קבל עם ופיד ואז גם אעמוד בה. אז לא, 2017. אני איתך רק שבוע ואת כבר פיכסה ברמות היסטריות. את לא ראויה להבטחות עילאיות ומתנשאות (“אסיים את הקורס בערבית” “אגיש את התסריט שלי לוועדה”) שלא אעמוד בהן. בואי נתנחם במטרות בינוניות, ברות השגה. כמוני. אפשר להתחיל עם הסרת כתמים מהגולף השחורה. שמעתי שנוזל כלים פיירי עושה עבודה מופלאה.

ההבטחות שלי לעצמי לשנת 2017:

  • אזמין חופשה לבעל ולי לקיץ הקרוב

ההשראה: הפיד של קרן נפתלי 
בפנטזיה: נפתלי היא סטייליסטית עסוקה (גילוי נאות: היא עובדת גם עם שבועון לאשה שבו גם אני עובדת) שמתחזקת לוח חופשות\עבודה שנראה כמו פרסומת לקרם אנטי אייג’ינג. נשבעתי שאם היא מעלה עוד תמונה אחת מהקריביים עם קוקטייל ופרח בשיער, אני שורפת לה את הארון.
מה יקרה בפועל: הבעל ואני נסכים שאנחנו חייבים חופשה. נחליט שאפשר להשאיר את פעוטת הבית והתינוקת לבד עם ההורים שלי. נתווכח לאן נטוס ובסוף נירדם בסלון של המשפחה שלי בירושלים. זו תהיה החופשה הכי טובה אבר!

  • אמלא את הארון שלי בקימונו
 

Pic @tlvstreet

A photo posted by Shay Lee Nissim (@shayleenissim) on

ההשראה:  הפיד של שי-לי ניסים 
בפנטזיה: ניסים היא מהבנות האלה שיכולות להסתובב עם השיער הכי צומי בעולם ועדיין להישאר קלילה כמו פייה. תוסיפו לזה גם חוש סטייל טבעי ומשפטים כמו “הקימונו הזה? מאיזו חנות וינטג’ בטוקיו” ותבינו למה אני מתעבת אותה. באהבה.
מה יקרה בפועל: חיבתי לקימונואים של קוקו כבר תועדה רבות באינסטה הפרטי וכל בגד שאפשר לזרוק על טרנינג וטישרט (כמעט כתבתי ג’ינס, אבל אני אחרי לידה, אז קפצו לי) ולהיראות איתו ייצוגי חביב עלי ומעשיר את עולמי. רק תגזימו שם עם ההדפסים, כן? יותר לכיוון “חנות וינטג’ בטוקיו” ואני אהיה מרוצה.

  • אוסיף יותר תבלינים, אגוזים וזרעים לתפריט שלי
 

סחלבינג

A photo posted by Tati (@liatlahav) on

ההשראה: הפיד של ליאת להב 
בפנטזיה: הנה, אני חיה את החיים היפים והפוטוגניים, כמו עורכת האופנה של וואלה אופנה. חוגגת לי בפריז, מתפנקת בשוק לוינסקי ובעיקר אוכלת בריא ופוטוגני. כן, עוד קינמון. עוד אגוזי מלך. עוד זרעי פשתן. עוד זרעי צ’יה.
מה יקרה בפועל: עוד במבה.

  • אפנה לי יותר זמן זוגי, רק הוא ואני
 

nous vaincrons #paris🗼 @yonatanheller

A photo posted by dafna Lustig (@dafnalu) on

ההשראה: הפיד של דפנה לוסטיג 
בפנטזיה: הו, הנה דפנה ובן זוגה משתובבים להם מול המצלמה, מעניקים זה לזה בדיחות פרטיות. חולקים בירה קפואה בעיר בירה אירופאית. והיא רזה כל כך והוא חמוד. גם אני יכולה לעשות את זה. רק צריכה בייביסיטר, חמש שעות שינה רצוף, עוד משכורת ובעל שמשתף פעולה.
מה יקרה בפועל: הבעל הבטיח שאולי היום יהיה לו כוח לראות איתי את פרק שלוש של “The crown“. תחזיקו אצבעות!!

  • אגדל בעצמי את הירקות שלי. טוב, את החסה שלי.

ההשראה: הפיד של אבישג קופלמן 
בפנטזיה: כמו אבישג, שמתקתקת שלושה ילדים מושלמים עם חיי כפר, חצי חינוך ביתי וטיולים ברחבי ארץ ישראל (בראיון שעשיתי איתה לפני כמה חודשים היא גם אמרה שהיא לא נותנת לילדים שלה לראות מסכים. פעוטת הבית יודעת להריץ את הפרסומת של אוולוויז ביוטיוב בלי לעפעף אפילו) – גם אני אגדל לי גינת ירק קסומה בחצר שלי. כלומר בגינה שלי. כלומר במרפסת שנמצאת מעל השדרה הכי מפויחת בתל אביב מול תחנת המוניות. קופלמן מגדלת עגבניות וחסה בקלילות שכזו, כמה קשה זה יכול להיות?
מה יקרה בפועל: לקראת אפריל אשליך את עציץ המנטה החמישי שלי ואודה בתבוסה.

  • אשקיע בחפצים שחשובים
 

🏡

A photo posted by Noa Nozik (@noanozik) on

ההשראה: הפיד של נועה נוזיק
בפנטזיה: אני לא באמת צריכה את סל הצעצועים הזה מעלי אקספרס ב-17 דולר. אין לנו באמת מקום להניח אותו והפעוטה ממילא דוחפת את כל מה שאני קונה לה בהכל בדולר לקופסה ממקס סטוק. אני לא צריכה לקנות יותר שיט. אני צריכה להיות כמו נועה נוזיק. סטייליסטית מחוננת שאפילו נעלי הבית שלה נראים מושלמים.
מה יקרה בפועל: הו, הגרביים שלה מגניבים. מעניין אם יש אותם בעלי אקספרס.

  • אצטרף לקהילת נשים מחזקת ותומכת

ההשראה: הפיד של נועה רוזין 
בפנטזיה: אני לא רוצה את החיים של נועה רוזין. מי רוצה להבין באוכל ולכתוב על אוכל ולהחזיק זוגיות מושלמת וילד חמוד ועבודת חלומות ולהיות גם יפה ורזה ומצחיקה תוך כדי? זה נורא יעייף אותי להיות מושלמת ככה. אסתפק בעור הפנים שלה. ובאומץ שלה להצטרף לנסיעה של נשים בלבד לרומא בה כל מה שהן עשו היה לאכול אוכל מעולה ולרוץ ממקום למקום. ובאוכל מעולה אני מתכוונת לפחמימות.
מה יקרה בפועל: הבעל הסכים לראות את פרק 3! מכינה פחמימות.

  • אקנה לעצמי זר פרחים
 

je suis bien arrivé à Paris

A photo posted by Rotem Rachel Chen (@rotemrachel) on

ההשראה: הפיד של רותם רייצ’ל חן
ההשראה: הפיד של רותם, צלמת מחוננת שעברה לפריז לאחרונה ומשם משגרת תועפות של קסם, עושה לי חשק להשקיע בעצמי. קצת פחות בקטע של מני-פדי וגוונים, אלא יותר לנפש. כלומר, לקנות לעצמי זר פרחים מדי פעם. מה, אני צריכה גבר בשביל זה? הנה, כבר עשיתי את זה השנה וזה היה אחלה.
מה יקרה בפועל: אני אתקמצן בשוק ואעדיף להשקיע את הכסף במלפפונים, תותים או פיצוחים לשבת.

 

הילה רגב
הילה רגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *