באינסטגרם. בפינטרסט. בפייסבוק. הסוקולנטים, אותם צמחים בשרניים וחסרי ייחוד הפכו לאקססוריז הכי לוהט של הפיד. למה?

בחני את עצמך- “האם את בלוגרית אופנה?”

1. יש לך צלחת לטבעות

2. יש לך עציצי סוקולנטים

3. מתי שהוא בשבוע האחרון שיתפת תמונה בחשבון האינסטגרם שלך עם צלחת הטבעות וסוקולנט נבחר

את יודעת מה, עזבי. את לא בלוגרית אופנה. אין לך צלחת טבעות. את אישה בוגרת ומיושבת בדעתך שלא מושפעת מאופנות מתחלפות. אבל היי, נכון שיש לך כמה סוקולנטים על אדן החלון? ונכון שהם נפלאים ככה? שקטים, מנומסים, לא דורשים הרבה, לא צריך להשקות אותם או לטפל בהם. בואי נודה בזה, סוקולנטים הם הילד המושלם. והם גם מצטלמים ממש טוב לאינסטגרם.

סוקולנטים חיו בינינו תמיד, אבל אף פעם לא נהנו מיחסי ציבור מצוינים כמו שהם מקבלים בשנתיים האחרונות. מצמח די זניח שממלא את הנוף במקסיקו, מרכז דרום אמריקה, דרום אפריקה והאי מדגסקר (תודה ויקיפידיה!) הוא הפך להיות האקססוריז הכי לוהט במדיות החברתיות ובצילומי אופנה ולייף סטייל. שם מציץ באלגנטיות ליד הקפה של הבוקר, פה קופץ כרקע לקולקציית החורף ובעיקר, הכתרה רשמית כמלך הפינטרסט והאינסטגרם, שם יוצרים לו עמודי מעריצים משתפכים ומפנקים בהאשטגים לרוב. אבל למה? איך צמח בשרני, עבה ודי מכוער, הפך להיות ציוד חובה בדרך הנכונה להיות מגניבה?

העציץ השלישי כבר מגדל את עצמו

הסוקולנטים, בואו נתחיל מהבשורות הטובות, הם צמחים שדורשים מינימום תחזוקה. הם אוגרים מים בכמויות גדולות, מסוגלים להצטמק בעת יובש או בצורת ולהתעורר אחרי הגשם. והכי חשוב – הם יכולים לחיות באזורים יבשים במיוחד ולא מתים מחוסר מים. קקטוס ישראלי למשל, הוא סוקולנט לתפארת. עד כאן שיעור בוטניקה, עכשיו לשיעור פרקטיקה. סוקולנטים לא מתים מחוסר מים. כלומר, גם נשים עסוקות, קרייריסטיות, עם 2.3 ילדים, רצון להספיק לראות הערב עוד פרק של האנטומיה של גריי ולזכור להשרות את הקינואה למחר יכולות לגדל סוקולנט לתפארת עם מינימום תחזוקה ורגשי אשם. הסוקולנט לא דורש צומי, לא דורש מים ובאופן כללי מסתדר נפלא במזג האוויר קיצוני שנע בין חם פה לגיהינום עלי אדמות. היי, ההורים שלו הגיעו ממקסיקו ומדרום אמריקה. 80% לחות באוגוסט? בקטנה, גיסנו.

סוקולנטים הם גם הגידול המושלם ל”רוצחות העציצים השקטות”. אתן מכירות אותנו. אנחנו ממש לידכן. יכול להיות שזו אפילו אימא שלכן, או אחותכן הקטנה. אנחנו הנשים הללו שמקבלות עציץ לחנוכת בית ומחניקות קריאת כאב. שמגיע אלינו זר פרחים טרי אנחנו מקללות את השולח בלב על פרץ הרומנטיקה הדבילי הזה. שיש לנו, בטור ישר במרפסת, חמישה עציצים ריקים ועקרים עם אדמה יבשה, גלעד למה שהיה. כמה מהנשים המוצלחות ביותר שאני מכירה הן רוצחות עציצים שקטות. אלו נשים עם כישרונות מרובים, במיטה ומחוצה לה, שפשוט לא התברכו ביכולת להחזיק צמח ירוק בחיים. הן משקות יותר מדי, או לא משקות בכלל. הן משאירות את הבזיליקום בחלון הדרומי או נותנות לפטרוזיליה להשתלט על כל האדנית ואז למות מוות מכוער ואלים. אלו לא נשים שיכולות לגדל עציצים. הן יכולות להנהיג את העולם החופשי ולסיים את האינתיפאדה השלישית אם רק יתנו להן, אבל לא ידברו איתכן אם תביאו להן אמנון ותמר ליום הולדת. למה? לא חבל?

אלו אגב, בדיוק הנשים שאימצו סוקולנטים הביתה. פשוט כי אי אפשר להרוג אותם. ניסינו.

מכוער הוא היפה החדש

אוקי, אוקי, אז נורא קל לגדל סוקולנטים, אבל בדיוק מהסיבה הזו הצמח הזה נמצא איתנו כבר מאות שנים. למה דווקא עכשיו הוא הפך לאורח הכי נוכח בפיד שלכן? פשוט מאד. כי הוא מכוער ואקזוטי. תעשיית האופנה, על שלוחותיה השונות, עושה מאמץ אדיר בשנים האחרונות למתוח את גבולות הגדרת היופי ולהכניס כמה שיותר פרצופים חדשים מתחת למטריית ה’מקובלים’. למהלך הזה יש הרבה סיבות כלכליות מדרבנות (רצון להגיע לקהלים חדשים שמחפשים מודלים להזדהות. מהפלאס-סייז ועד מיעוטים אתניים) שמתלכדות יחד עם צורך בפרובוקציה ויחסי ציבור כדי לבלוט בין שטף המידע שמציף אותנו כל הזמן (תצוגות אופנה עם נשים נכות, קטועות איברים או חולות בתסמונת דאון). הגדרות היופי המתרחבות יחד עם האנטומיה השיתופית שמאפשר האינטרנט הפכו את המכוער, הנורמקור והרגיל – ליפה. במקום זרי ורדים קטומים היטב, קיבלנו סוקולנטים. סוקולנטים בכל מקום.

הייתן מצפות שפשוט ניתן לסוקולנטים לחיות ולהיות פוטוגניים שצריך, אבל כמו כל טרנד, מדובר כרגע בהיפר-וונטילציה של הקונספט. הרשת עמוסה במדריכים לרכישת סוקולנטים, לעיצוב סוקולנטים והלהיט האחרון – עציצי סוקולנטים של עשו זאת בעצמכם. כך תשתלו עציץ שלא יכול למות בתוך ספל תה וינטג’י, מקמו אותו בנוחות בתוך כדור זכוכית עגול או תניחו אותו בנוחות בתוך קערת חרס בעבודת יד. והכי חשוב – לא שיתפתן? כאילו לא שתלתן.

מה לובשים עם סוקולנטים? פריטים שבלוגריות אופנה אוהבות