ה”הוליווד ריפורטר” הודיע כי יפסיק לפרסם את רשימת מאה הנשים המצליחות בתעשיית הסרטים. האם זה משרת את המגדר?

עורכת המגזין “הוליווד ריפורטר”, ג’ניס מין, הודיעה שלאחר 23 שנים בהן מתפרסמת רשימת מאה הנשים המצליחות, בתעשיית הסרטים תופסק פרסומה, והיא תתפרסם בפעם האחרונה בדצמבר השנה. הסיבה לדבריה – העיוות שפרסום הרשימה יצר, לפיו נשים התחרו אחת בשנייה על מיקומן ברשימה, בעוד מצבן הכללי בתעשייה לא השתנה בהרבה, ולא חלו שינויים משמעותיים בהצלחתן של נשים בהוליווד.

למשל — רק 2% מתוך 100 הסרטים המכניסים ביותר ב–2014 בוימו על ידי נשים, לעומת 5% ב–1992. גם כשמרחיבים את הטווח ל–700 הסרטים שיצאו במהלך אותה שנה, נותר אחוז הבמאיות נמוך — 13% בלבד.
ההחלטה מקבלת משנה תוקף כשהיא באה בסמיכות להודעתה של ג’ניפר לורנס, השחקנית המצליחה ביותר בתעשייה כיום, שנמאס לה מכך שהיא מקבלת שכר נמוך בהרבה מהקולגות הגברים ששיחקו איתה באותו הסרט.
לא ברור אם התחרות בין הנשים היא התוצאה של אותן רשימות מגדריות, מה שבטוח הוא שקיומן של הרשימות יוצר מין מצג שווא של שיוויון, לפיו יש לכאורה את מאה הגברים המצליחים או העשירים או החזקים, ויש את מאה הנשים המצליחות. אלא שברור שאין כאן סימטריה כלל. אילו היו מייצרים רשימה מעורבת, האשה המצליחה ביותר בקושי תתברג לרשימה.
ייתכן מאוד שרשימות כאלו עזרו להאיר בזרקור גדול את העובדה שיש נשים מצליחות, וחזקות, ועשירות וסייעו למקם אותן בקדמת הבמה, גם אם הן כיכבו שם בבדידות מזהרת לצד הגברים. אבל היום, לאחר שנושא האפליה המגדרית בשכר עלה לתודעה, כשגלוי וידוע שנשים מרוויחות כ-30% פחות מהגברים גם כשהן מתפקדות על אותה משבצת ותחת אותם תנאים מקצועיים, אולי באמת הגיע הזמן לגנוז אותן. אולי דווקא טוב שיתפרסמו רשימות מעורבות שמסמנות שוב ושוב מדדים להצלחה וישקפו את המציאות כמו שהיא. 2% נשים ברשימת העשירים, 4% נשים ברשימת המנכ”לים, 14% פרופסוריות באקדמיה. ייתכן שמיעוט הנשים ונוכחותן השולית דווקא יתפסו את תשומת הלב ויאירו את אי השוויון. כמו הנפקד הנוכח.
דווקא הגברים שמככבים בצמרת הרשימות הללו יכולים להשפיע על השוויון המגדרי באופן הרבה יותר אפקטיבי. הם יכולים למנות נשים לתפקידים בכירים, הם יכולים להשוות את שכרם לזה של הנשים, הם יכולים להכתיב תרבות ארגונית גמישה יותר, ימי עבודה קצרים יותר או לקיים פגישות בשעות נורמטיביות. בידי הגברים המצליחים הפתרון המיידי. בתנאי שהנשים כבר שם.
הנשים יכולות לשפר את מיקומן ונוכחותן ברשימות על ידי כך שיעשו כל שלאל ידן להתברג אליהן. וכדי להתברג אליהן יש לצבור ידע ונסיון, לעבוד ולהתקדם, ובעיקר להיות שם. לאורך שנים, ברצף. התפקיד הבכיר, ההצלחה הגדולה, הם תוצאה של פעולות סיזיפיות, תוצאה של התמדה והתעקשות. לא כולן תגענה לישורת האחרונה, כמו שלא כולם יגיעו אליה, אבל אם לא נהיה על המסלול, לא נגיע בוודאות. צריך לזכור שלכל ילד לאימא עובדת, יש גם אבא עובד. ואימא לא בהכרח נולדה עם תאווה פרועה לבשל או לעשות כביסה. והיא יודעת להסיע לחוגים לפחות באותה מיומנות של האב הנוהג. מדובר בסט פעולות שהן כישרון נרכש מכורח.
ייתכן שיבוא היום ותתפרסמנה רשימות אחרות כמו מאה האנשים הטובים בעולם, או מאה ההורים המוכשרים בעולם, אבל כל עוד מדדי ההצלחה הם עושר וכוח, מוטב שנשים תככבנה ברשימות לרוב, כדי שיוכלו לשנות את המציאות. לטובת הנשים, אבל לא פחות מזה לטובת הגברים. שינוחו קצת.