מהומה ויצירתיות

פרנקה סוזאני היתה העורכת המיתולוגית של ווג איטליה. היא היתה אשה חזקה, חכמה, פורצת דרך שבחרה לבדל את העיתון שלה מהווג הצרפתי הסקסי אינטלקטואלי, הווג האנגלי הרומנטי והווג האמריקאי שופע הסלבריטיס. איך היא עשתה את זה? במסגרת פסטיבל דוקאביב שיתקיים עוד חודש, יוקרן הסרט “מהומה ויצירתיות” על חייה של פרנקה סוזני שמתה השנה לאחר 28 שנים בהן ערכה את הווג האיטלקי. את הסרט ביים בנה היחיד, שמראיין אותה בחינניות רבה ומצליח להגיש לצופים דמות שנונה, אמיצה, עצמאית. כבר מתחילת הדרך הבינה שאיטלקית היא שפה מוגבלת, אבל צילומים חזקים הם שפה אוניברסאלית. לתפיסתה, אופנה צריכה להתייחס לנושאים אקטואלים ולא לברוח מהם. מכיוון שהמגזין הוא בסופו של דבר עסק מסחרי שמטרתו למכור גליונות ולייצר הכנסות מפרסומות, בחרה סוזאני להתייחס לנושאים הבוערים בדרכה, ביצירתיות בוטה ולא אחת שנויה במחלוקת. על הטענה שהיא נותנת חופש גדול מדי לצלמים ענתה שהיא נותנת אמון. נראה שלתת חופש משמעותו לתת ליוצר לעשות מה שהוא רוצה. לתת אמון משמעו להאמין שהיוצר יעשה בדרכו את מה שהיא רוצה. האסטרטגיה הזו ייצרה כמה גליונות מפוארים, פרובוקאטיביים, שייצרו מהומה גדולה ביצירתיות מרתקת. 2007-גליון הגמילה כשמראה ההרואין שיק היה בשיאו ובריאות רופפת של דוגמניות צעירות מדי היה לוק נחשק שמעצבים אימצו בשם הטרנד, מבלי לתת את הדעת על השפעתו על הלקוחות, הזמין הווג האיטלקי הפקה בנושא מהצלם סטיבן מייזל.

2008-הגליון השחור במשך שנים היו דוגמניות שחורות מבחינת מיעוט שנוככחותו בתצוגות ובהפקות האופנה היה בבחינת גימיק. נציגות דלה שהעידה בעיקר על המגמתיות שבתפיסת היופי המקובלת. בשנת 2008, כשהזוג אובמה כבשו את לב העולם בכאריזמה ואמפטיה גדולה, החליטה סוזאני לייחד גליון שלם לדוגמניות ודוגמנים שחורים בלבד. הגליון הפך להיט, הודפס בשלוש מהדורות והפך לפריט אספנות יקר ערך.

2010-גליון דליפת הנפט דליפת הנפט במפרץ מקסיקו בשנת 2010 כתוצאה מרשלנות של חברת הנפט BP, נחשבת לאסון האקולוגי הגדול בהסטוריה. תמונות הציפורים הטבולות בנפט, החופים המזוהמים והים שהפך שחור, זעזעו את העולם. הווג האיטלקי בחר לצלם הפקת אופנה במקום האסון ולהציג דוגמניות מצופות זפת, כשנוצות דבוקות לגופן, עורן מוכתם בשחור והשמלות לגופן נראות

אי אפשר לחיות בלי חלום גדול מסכמת פרנקה סוזאני. החלום זה הזמן בו אנחנו חופשיים להעיז. אם יש לך חלום כזה, תוכלי להגשים אותו. החלום של סוזאני היה להשאיר אחריה חותם. על מנת לעשות זאת בתעשיית עיתונות האופנה התחרותית היה עליה להרחיב את תפוצתו של העיתון, הרבה מעבר לדוברי האיטלקית שיכלו לקרוא אותו. לכן היא לא חששה מהתמסחרות, משימוש בפרובוקציה, כל עוד היא גם נותנת לאנשים את האפשרות לחלום.