בין ניקיונות הפסח לבין הסדר לבין הריבים המשפחתיים השנתיים קשה לדבר על שמחת החג. בכלל שמחה ופסח לא תמיד עובדים יחד- זאת הזדמנות מצוינת לדבר על עבדות, שוב, ולהיזכר בכאב ההיסטורי שלנו, שוב, ואז בכאב היומיומי שלנו, שוב…

התרגלנו לתחושות האלה כל-כך שחשבתי דווקא למצוא כמה סיבות לחייך בפסח הזה. מאתגר, אבל הנה כמה טובות-

עבדים היינו, אבל היום בני-חורין- 5 סיבות לחייך

1.      היום אנחנו בני-חורין כי נשים יכולות להרגיש בטוח להגיש תלונה נגד ניצבים במשטרה וסגני אלופים בצבא, כשיש מאחוריהן את תמיכת הציבור ובכירים בארגון.

2.      היום אנחנו בני-חורין כי אנחנו מעצמה בהייטק, מעצמה בטכנולוגיות מים ומעצמה במדעי החקלאות.

3.      היום אנחנו בני-חורין כי יש שופטים בירושלים. כי בית המשפט העליון פוסל מתווה גז בגלל סעיף שהיה מונע כל שינוי על-ידי כל ממשלה עתידית למשך 10 שנים.

4.      היום אנחנו בני-חורין כי יש לנו אפשרות לצרוך מוצרים בהתאם לתפיסה הצרכנית שלנו, בין אם אנחנו טבעונים, צמחוניים, שומרי כשרות או מאמינים בכלכלה חברתית- יש לנו אפשרות בחירה.

5.      היום אנחנו חופשיים כי יש לנו מקום בעולם שאפשר להתהלך בו ברחוב ולהגיד “אני יהודי” בגאווה ובגו זקוף.

אז למה איננו מרגישים כך?

2000 שנה זה הרבה זמן, הרבה יותר מ- 68 שנה. אולי לא התרגלנו עדיין?

אז כן, בסדר, לא הכל וורוד- יש את דע”אש והסכסוך והטרור והעוני והפערים החברתיים ואלימות ואפליית אתיופים, ערבים, נשים, להט”בים, מזרחים וכו’. בקיצור- יש עוד עבודה.

עם ישראל חי

אבל אנחנו כאן. חיים וחופשיים, בינתיים. J

עם ישראל חי, חי וקיים. קשה אולי להאמין אבל מעולם לא היינו במצב טוב יותר-

ודווקא מהמקום הזה הדברים נראים קצת אחרת אולי; פתאום צריך לנסח מחדש מי החזק ומי החלש. מי לא יכול ללכת בגאווה ברחוב ולהצהיר על מי שהוא, מי נמלט באמת, מי לא יכול להתלונן על עוולות כי אף אחד לא מקשיב. אולי כך נוכל לראות מיהם הקורבנות האמיתיים היום.

ואם נצליח סוף סוף להשתחרר מדמות העבד, ונלמד לקבל את היותנו חזקים באמת, בני-חורין באמת-
אולי גם נוכל להרשות לעצמנו קצת שמחת חג ו… לאכול קניידלך עם חיוך?

דיינו.