הנשיא דונלד טראמפ חושב שמשבר האקלים לא קיים, מותגי על חושבים שהוא הדבר הכי סקסי מבחינה שיווקית וממהרים להציג לראוה את המאמצים למיגורו, ורק המעצבים מבינים שמשבר האקלים חיסל להם את החלומות

משבר האקלים, בין אם מכירים בקיומו ובין אם לא, בין אם מאמינים בדחיפות לפתרונו ובין אם טוענים שהוא קונספירציה סוציאליסטית שמטרתה (כרגיל) לחרב את המסיבה הקפיטליסטית של עשירי העולם – הוא הטרנד הלוהט של עולם האופנה. 

בסקר שעשתה חברת מקינזי בקרב 64 מנהלי תפעול מהעדה של האופנה, שאחראים על רכש שנתי של 100 מיליארד דולר, עלה שייצור בר קיימא הוא הנושא המרכזי שמונח על שולחנו של המנכ”ל בארגון בו הם עובדים, והתחום שיש בו את פוטנציאל השיפור התפעולי הרב ביותר.

מקרב המנהלים שהשתתפו בסקר, 53% מהאמריקאים דיווחו כי ייצור בר קיימא הוא בעדיפות עליונה לעומת 63% מקרב האירופאיים. אירופה תמיד היתה ערכית יותר, יש שיגידו צדקנית יותר, ואולי פשוט ערה יותר לסביבה. 

שלושת הנושאים לפתרון שדורגו ראשונים בחשיבותם לחמש השנים הבאות הם:

  1. חומרי גלם ברי קיימא
  2. שקיפות ובקרה של מקורות הייצור
  3. הידוק היחסים עם הספקים

נושאים חשובים מאוד כמובן, אך נראה שבשלב זה הם בעיקר מס שפתיים מכיוון שהם ישפיעו דרמטית על המחירים לצרכן, וזה כידוע, אוהב לדבר הרבה ולשלם מעט. ויעידו על כך הררי השקיות שמסתירים נחילי תיירים ביציאה מחנויות  PRIMARK.

הנושא המשמעותי ביותר – פשוט לייצר פחות, היה יכול לעשות פלאים, אך הוא ישמוט את הקרקע מתחת לרגליהם של מותגי האופנה המהירה ויפגע בעסקים ולכן אינו על סדר היום.

בצל העיסוק האינטנסיבי בתרומתה של האופנה למשבר האקלים והצורך לשפר את דרכיה, נשתכחו מלב המעצבים שנכנסו למשבר מסוג אחר לגמרי. 

המעצבים בעולם, ובארץ בפרט, נהנו מאז ומתמיד מהאפשרות לחיות בעולמות מקבילים, לפחות בדמיון. מלאכת עיצוב קולקציית הקיץ מתחילה לרוב בימים סגרירים. המעצבים, בעודם מכורבלים ועטופים במלבושי החורף, מפליגים ברוחם למחוזות רחוקים. ההשראה שלהם משוטטת בנופי המדבר, על חוף הים, טקילה ביד, משקפי שמש מעל ופרחי העונה מתפרצים בצבע מתחת, ושמש קופחת שמצטלמת נהדר עם קולקציית החופש שעשויה מבדים טבעיים בגווני חול ולבן ומתובלים בקמצוץ מנומר. 

עיצוב קולקציית החורף לעומת זאת דורש להתעלות מבעד לאגלי הזיעה והחום המהביל: בדמיון מודרך נודדים המעצבים לפסגות הרים מושלגים, לרוחות מנשבות בימי סגריר וגשם, ומתכנסים בחדר ההסבה ספון העץ אל מול האח הבוערת.
אלו אבות המזון של קולקציית החורף שהכרחיים על מנת ליצור חולצות חמות, סריגי צמות עבים ובשרניים, גולפים לצוואר תואם מודליאני, חליפות צמר משובח, צעיף חובק צוואר ומעל כל אלו מעיל כבד זועק יוקרה שעוטף ממעל. 

הדמיונות האלו היו חיוניים ביותר למעשה העיצוב. החומרים מהם עשויים החלומות היו מאז ומתמיד כאילנות גבוהים והם התכופפו לאיטם עד שנגעו במציאות בה נאלצו המעצבים לשכשך עקב אילוצים מסחריים. 

בעקבות ירידת המחירים השיטתית לאורך חמש עשרה שנות משבר בצל הגלובליזציה, שחו גם החלומות ואספירציות גבוהות התכווצו בהכנעה. ואם לא די בכך, קם עלינו משבר האקלים שהפך את החורף לאפיזודה מקרית גם בימי הממטרים הסוחפים.

וכך מצאו עצמם המעצבים פועלים בשדה יצירה צר והולך שמצמצם את גבולות הגיזרה והופך את החלומות וההשראה לשטוחים ומונוטונים. החורף מתחמם ודומה יותר לתקופת מעבר אין סופית, כשהנחות ניתכות מכל עבר כבר בחום ספטמבר אוקטובר, המוזות צריכות לעשות ריסטרט מהותי. לא עוד מעילים כבדים, לא עוד חליפות צמר משובחות, סריגי צמות כבדים טובים בעיקר לתמונה נהדרת לאינסטגרם ומעילי החורף הם זכרון רחוק לימים בהם היה בהם צורך.

משבר האקלים התפתח במקביל ויחד עם האופנה המהירה, והיא שהביאה על מעצביה את עונשו וגזלה מהמקצוע את החדווה שבחלומות.

צילום: Dragon Pan, Markus Spiske

איך נוכל לעזור לך?

Stay Updated

and preorder new collection with 10% off

We treat your data confidently and don’t share any information with third parties