הילה רגב מסיימת את החל”ד, מסיימת את פסח וסופרת את הימים עד הסופ”ש. שגרה, וולקאם בק.

אני בגן מאיר התל אביבי כפי שהייתי בכל אחר הצהרים בשלושת החודשים האחרונים. הכל כדי שלפעוטה יהיה על מה להתלונן מול הפסיכולוגית בעוד עשרים שנה (“אמא שלי בכלל לא לקחה אותנו לגינות. רק מול הטלוויזיה כל היום. ובגלל זה אני אוהבת גברים שמנים ומזוקנים בלי שמחת חיים”). יש עלי תינוקת במנשא שמסרבת להירדם והמבט שלי עוקב ומעודד את הגדולה על המגלשה. עד כה, התגשמות סיוטי הבורגנות שלי, אבל אני מדחיקה. ואז מבט אחד למטה מבהיר לי שהגעתי לנקודת השפל הכי נמוכה שיש. יצאתי עם פיג’מה מהבית. מילא פיג’מה, אבל גם לא שמתי לב שיצאתי עם פיג’מה ושאני בלי חזייה. “אני בלי חזייה!” אני מספרת בזעזוע לאימהות בספסל. “אז מה?” הן עונות לי “את פוחדת שהם יברחו יותר דרומה?”. אם היה צריך לציין נקודה במרחב שבה הבנתי שיש לסיים עם החל”ד ולחזור לעבודה, הנה היא מולי. בוהקת, מנצנצת, צורחת מעודף מודעות. “אממממממממממא!”, הפעוטה מאוששת “קקי! קקי עכשיו!!” אין ספק. כרטיס עובד וקפה דלוח מהמכונה. הגיע הזמן.

תנו לי להגיד לכם משהו על חזרה לשגרה אחרי חופשה ארוכה. בין אם השתכשכתם עם הטף בסחנה כל פסח או חל”דתן עם קרואסונים בגינה במשך 14 שבועות. זה קשה. זה קשה מאד. הלם הפלורוסנטים, הדהוד הדד ליין והשיח השוטף עם אנשים מעל גיל שלוש יכול לבלבל כל אחת. במיוחד אם היא על מעט מדי שעות שינה ויותר מדי פחמימות ריקות. פלא שביום הראשון למערכת בעיקר בהיתי בשרידי העציץ שבקיוביקול ואמרתי לעצמי “רגע, אף אחת לא יכלה להשקות אותו?” וגם “האם לבשתי חזייה הבוקר. אה, כן. הבוקר כן. שתי נקודות הילה, זכרת!”

משם זה הדרדר לבכי קצר בשירותים, להעליב בטעות את המנכ”ל החדש ולהבין שקידמו את הקולגה שאת מתעבת בלב, פשוט כי לא היית כאן לעצור את זה. שטויות, קטן עלי. תנו לי שבועיים-שלושה להתאפס. להפנים את הכללים מחדש. ובעזרת השם, גם העציץ יתאושש.

אז איך חוזרים לשגרה? ככה:

1. תלבשי חזייה. זה לא רק משפר משמעותית את חיי החברה שלך ואת ההתנהלות בעולם. זה גם מאפשר לך לרוץ לתפוס את המעלית עם מינימום נפגעים. לכל הצדדים.

 

2. תאכלי צהרים עם אנשים אחרים. זה יעזור לתרגל את שריר הרכילות שקצת נחלש בזמן שלא היית פה ולהתעדכן מי ילדה\השמינה\רזתה\התגרשה\שכחה להשקות לך את העציצים.

3. תתלבשי בבגדים של אנשים שלא מפחדים מידיים דביקות ושוקלד למריחה. עדיף כאלו שאין בהם גומי ולא מתחרזים עם “טרנינג” או “טייץ”. בגדי עבודה (חדשים. ברור שחדשים. בדיוק חזרת מחופשה ומגיע לך) עוזרים מיידית בשיפור מצב הרוח ומסייעים בחזרה חלקה למציאות התעסוקתית.

 

4. הכיני לך כמה משפטי מפתח שייסעו לך לענות לכל מי ששואל אותך “נו, קשה לחזור?”. מומלצי הבית הם “קצת, אבל התגעגעתי”, “מאוד, אבל הייתי חייבת לחזור. בשבילי, בשביל השפיות הנפשית שלי”, והאהוב עלי “לא רציתי לחזור, אבל עליתי 12 קילו ובעלי אמר שהוא כבר לא נמשך אליי”. עובד כמו קסם!

5. הורידי מ”השתק” את כל קבוצות הווצאפ שקשורות בעבודה. אין כמו טיפול ממוקד בהלם כדי לחזור לחיים.

אני יודעת שזה לא קשור לספיישל בעלי חיים, אבל הייתי חייבת לעלות את זה חחחחחחחח? #ווצאפ #מטומטם

A post shared by בנים?לא לעקוב❌בנות?מהר לעקוב? (@gems_4_girls) on

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Are you
on the list ?
Your Information will never be shared with any third party.

Are you
on the list ?

הפרטים שלך ישמרו חסויים
How may we
assist you?
How may we
assist you?
הרשמה לסלון התרבותי 50

Are you
on the list ?

הפרטים שלך ישמרו חסויים

Are you
on the list ?

הפרטים שלך ישמרו חסויים

Are you
on the list ?

הפרטים שלך ישמרו חסויים

Are you
on the list ?

הפרטים שלך ישמרו חסויים

Block "site-wide-banner-header" not found

Are you on
the list ?

הפרטים שלך ישמרו חסויים
Are you on
the list ?
Your Information will never be shared with any third party.

Are you
on the list ?

הפרטים שלך ישמרו חסויים
הרשמה לסלון התרבותי 49
הרשמה לסלון התרבותי 47

Are you
on the list ?

הפרטים שלך ישמרו חסויים